תערוכות

במרוצת השנה האחרונה הגיע האמן יַארוֹ וַרגה מפראג לישראל שלוש פעמים, ביקורים שבמהלכם התחקה אחר גרמנים, שביקרו בעבר בחיפה, וניסה לאתר את עקבותיה של התרבות הגרמנית בעיר. עניין מיוחד עורר בו נוסע אחד, הסופר קרל מאי, שהגיע לעיר בשנת 1899.

עבודותיו של עודד הירש מתבססות על תסריטים מפורטים לסיטואציות אבסורדיות. הוא ממציא אתגרים ותקלות שיש לפתור, ומספק את התרחיש המלא לאופן הפתרון. לרוב הפתרון מופרך לא פחות מן האתגר, והעבודות מותירות תהייה לשם מה נחוצות פעולות אלה: מדוע צריך לחלץ טרקטור הקבור באדמה, ואז להניפו אל על ולהוליכו אל חלל המוזיאון?

דמיינו נסיעה ברכבת, החוצה נוף בתולי. אין בו לא מבנה, לא מפעל ואפילו לא כביש. כלום. רק גבעות וחול. מבעד לחלון הרכבת נדמה שזה מקום שיד אדם לא נגעה בו, אך זו כמובן אשליה: אילו היינו עומדים בתוך הנוף ומסתכלים לעבר הרכבת, היינו רואים שהנוף מצולק בפסי ברזל. הסביבה שלנו מעוצבת ברובה על ידי בני אדם, שמוסיפים לטבע יצירה משלהם, וכמעט אין מקום שהוא טבעי באמת. אבל אולי בני אדם וטבע יכולים לחיות יחד טוב יותר?
אתן.ם מוזמנות ומוזמנים לעצב את ההר בעצמכן.ם: לשתול בו עצים ולהציץ אל הסודות שהוא חושף מבעד לחלונות התלויים מעליו. הצטרפו לנסיעה בסביבת הנוף המעוצב כדי להתבונן בו מן הפְּנים החוצה ומן החוץ פנימה.

במהותה, אמנות ההדפס בוראת דימויים שבתשתיתם העֲברה: העֲברה ממשטח אחד לאחר. למעשה, אחת מפעולות היצירה הראשונות שילדים מתנסים בהן היא הדפס, כאשר הם טובלים את כפות ידיהם בצבע ומטביעים את סימניהן בנייר. עם השנים השתכללה אמנות ההדפס, ובתערוכה זו מוצג אוסף הדפסים המפגין את עושר האפשרויות הגלום בתחום.

נגה יודקוביק-עציוני יוצרת בפיסול וברישום. הסטודיו שלה מתפקד כמפעל, שבו היא עובדת במכונות של נגרוּת, מחרטות וכלי עבודה שונים, בחומרים כמו קרטון ביצוע, שעם וגומי - חומרים דלים שמשרים תחושה סגפנית. בפעולה עמלנית היא רוקחת, מפרקת ומרכיבה מהחומרים השונים אובייקטים שכמו נוצרו מעץ. האובייקטים הללו, הנראים כאילו נערמו זה על גבי זה באקראי, הם פרי תכנון מקדים מדוקדק, שבמהלכו בוחנת האמנית את יחסי הגומלין בין החלקים המפוסלים ובין הפסלים לחלל, בעבודה המשלבת פיסול ואדריכלות.

בתערוכה מוצגות בעיקר עבודות הדפס של אמנים גרמנים מראשית המאה ה-20, כולן מאוסף המוזיאון. שם התערוכה הוא כשמה של תנועת ה-Strum und Drang - זרם ספרותי גרמני מהמאה ה-18, שנתן ביטוי אינדיווידואליסטי לרגשות אנושיים עזים בהנחה שהרגש הגולמי, הסוער והבלתי צפוי הוא ששולט בנפש האדם, ולא ההיגיון השקול.

במהלך השנה האחרונה תיעדה חן כהן בצילום את השגרה הרפואית שלה במרפאות ובמרכז הרפואי בני-ציון בחיפה. היא התמקדה במכשירים רפואיים שונים ובמפגשיה עם הצוות הרפואי - מפגשים שתכליתם טיפול בגוף, ועבורה הם מלאים רוך וחמלה ומרפאים את הנפש. היא לא תיעדה את הטיפולים מעמדה אובייקטיבית-לכאורה, או כזו שמדגישה את הקושי שבהיות מושא לבחינה רפואית, אלא הופיעה עבור המצלמה. היא הגיעה לבדיקות כשמאנית מרפאת, לבושה תמיד באותה שמלה שחורה ארוכה המעומתת כנגד החלל הלבן. המצלמה שהציבה במרפאה הפכה את המעמד לפעולה אמנותית שעוסקת ביופי ובאהבה.

התערוכה מציגה סקירה מקיפה של עבודות וידיאו מאת האמן אדריאן פאצי (אלבניה / איטליה), אחד המרכזיים והמשפיעים באמנים העכשוויים, וכוללת בכורה עולמית של שתי עבודותיו האחרונות מ-2021. אמנותו מתמקדת בבני אנוש החיים במסגרת קולקטיב, ובבחינה קרובה של קולותיהם, הבעות פניהם ומחוות גופם. דממה, הפוגות, טקסטים מקוטעים ונראטיבים פרומים הם המרכיבים העיקריים בעבודותיו. דרך מחקר אסתטי רגיש של מדיום הווידיאו, פאצי ממלא את חללי הרִיק הטקסטואליים והקוליים בדימויים, המסוככים על התהום שהמילים כושלות באיחויה.

התערוכה מוקדשת לדיוקנאות שציירה האמנית אנה לוקשבסקי במרוצת העשור האחרון. בחיבה עמוקה לנשים ואנשים יוצאי דופן, לוקשבסקי משוטטת בסביבת הסטודיו שלה בשכונת הדר בחיפה ו"צדה" ברחוב טיפוסים. כאשר היא נתקלת באדם מעניין, היא מזמינה אותו אליה לסטודיו, ושם, במהלך כמה מפגשים, בעודה משוחחת איתו ומאזינה לו, היא מציירת אינדיווידואל רב-רבדים. עבודתה היא ציור מהתבוננות במלוא מובן המלה, משום שהיא מתבוננת באנשים על כל המורכבויות שלהם: החזותיים, החברתיים והנפשיים.

התערוכה שמתמקדת בדיוקנאות מצולמים, מפגישה בין שני אמנים שמאה שנים מפרידות ביניהם – וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר. מושאי הדיוקנאות כולם מישירים מבט, אך אין מדובר במבטים רגעיים וחד-צדדיים אלא בפעולות התבוננות ארוכות בין הצלמים והמצולמים. המבט הוא אמצעי של דו-שיח בין שני סובייקטים, המכירים בסובייקטיביות של זולתם תוך התבוננות הדדית. באמצעים חזותיים דומים של צילום דמויות על רקע סביבתם הטבעית, כל אחד משני אמנים אלה דן במפגש בין הפרטי לציבורי ובסוגיות של חברה ומעמד.