תערוכות

ג'ובאני בטיסטה פיראנזי פעל ברומא באמצע המאה ה-18 - תקופה שבה העיר משכה אליה משכילים מרחבי אירופה, שנפגשו על רקע תפאורה של מבנים מהוללים בני מאות שנים. בימיו של פיראנזי היתה רומא אחד המרכזים של תנועת ההשכלה והנאורוּת: יעד חובה למטיילי ה"גרנד-טור" - סיורים של בני אצולה להכרת בירות התרבות של אירופה - ומוקד של חקר התרבות הקלאסית עבור יוצרים ואנשי רוח. פיראנזי יצר ברומא תצריבים רבים המציגים את מראות העיר, שעשו לו שם ברחבי אירופה. אוסף מוזיאון חיפה לאמנות התברך במבחר נכבד מתצריבים אלה.

ביתנו, והחפצים השמורים בו, מספרים סיפורים: בארון המטבח סט כלים חסר, שכמה מצלחותיו נשברו במעבר דירה; בסלון ספה בלויה, שקיבלה את צורת הגוף מרוב שימוש; על הקיר מאחוריה תמונות של קרובים מחייכים - כמה מהם חיים, כמה כבר לא. בדרך כלל נמצאים בסביבת המגורים שלנו האנשים והדברים האהובים עלינו ביותר, ותיאור פְּנים הבית מציג את כל מה שאהוב עלינו ושאנחנו חרדים לשלומו. לתיאור פְּנים הבית מקום של כבוד בתולדות הציור, וז'אנרים כמו תפנים וטבע דומם שימשו אמנים לבחינת סוגיות של מעמד כלכלי וחברתי, השתייכות משפחתית וזיקה למקום. הנושא הסתמי לכאורה היה לא-פעם מצע אידיאלי להתנסות באופני הבעה ציוריים חדשים, מאחר שאינו דורש יותר מאינטימיות בין האמן, סביבתו והחפצים שבו.

החדר שלי הוא המקום הכי שלי. אנחנו מחליטים מה לתלות בו על הקירות, שומרים בו את הדברים הכי חשובים לנו, ומסתגרים בו כשאנחנו רוצים להיות רק עם עצמנו.
אנחנו מזמינים אתכם להראות לנו איך נראה החדר שלכם, או חדר החלומות שלכם: ציירו את החדר על גבי גלויה, והקפידו לתאר את החפצים והפרטים שהופכים אותו למקום המיוחד שלכם, ששונה מכל החדרים האחרים.

התערוכה עוסקת במופעים השונים של הואדיות בכרמל, באופנים שבהם הם מעצבים גיאולוגיות ושכבות עירוניות, משפיעים על תשתיות, מגדירים גבולות תרבותיים ופסיכולוגיים, ומהווים בית גידול להתרחשויות טבעיות ואנושיות. אמנים ומעצבים, מקרוב ומרחוק, הוזמנו על-ידי המוזיאון כדי להגיב למגוון הסיטואציות שהוואדי יוצר, ולדמיין אקולוגיות חדשות של קיום משותף בין צמחים, בעלי חיים ובני אדם.

בתערוכה מוצגות שלוש עבודות של אמנים בינלאומיים, ההוגות במאפיינים האוניברסליים של פעולת הגוף המוחה, ולמולן - ארבע סדרות תצלומים מארבע מחאות משמעותיות מן ההיסטוריה של ישראל.

במרוצת השנה האחרונה הגיע האמן יַארוֹ וַרגה מפראג לישראל שלוש פעמים, ביקורים שבמהלכם התחקה אחר גרמנים, שביקרו בעבר בחיפה, וניסה לאתר את עקבותיה של התרבות הגרמנית בעיר. עניין מיוחד עורר בו נוסע אחד, הסופר קרל מאי, שהגיע לעיר בשנת 1899.

דמיינו נסיעה ברכבת, החוצה נוף בתולי. אין בו לא מבנה, לא מפעל ואפילו לא כביש. כלום. רק גבעות וחול. מבעד לחלון הרכבת נדמה שזה מקום שיד אדם לא נגעה בו, אך זו כמובן אשליה: אילו היינו עומדים בתוך הנוף ומסתכלים לעבר הרכבת, היינו רואים שהנוף מצולק בפסי ברזל. הסביבה שלנו מעוצבת ברובה על ידי בני אדם, שמוסיפים לטבע יצירה משלהם, וכמעט אין מקום שהוא טבעי באמת. אבל אולי בני אדם וטבע יכולים לחיות יחד טוב יותר?
אתן.ם מוזמנות ומוזמנים לעצב את ההר בעצמכן.ם: לשתול בו עצים ולהציץ אל הסודות שהוא חושף מבעד לחלונות התלויים מעליו. הצטרפו לנסיעה בסביבת הנוף המעוצב כדי להתבונן בו מן הפְּנים החוצה ומן החוץ פנימה.

הדרכות במוזיאון לאמנות ברוסית

קצב הדופק וקצב הנשימה הם בין המדדים החיוניים שעל פיהם קובעים הרופאים אם אדם בריא, או חולה, או מת. המדדים החיוניים מושפעים במישרין ממצב הרגש: הם משתנים ברגעים של רוגע או התרגשות, פחד או התאהבות. בתערוכה זו מוצגים כמה מן התוצרים הממשיים של המדדים החיוניים הללו ביצירות אמנות מעשרים השנים האחרונות. קווים, אורות וצלילים נוצרים תוך התאמת המעשה האמנותי למקצב של פעימות הלב ושאיפה-נשיפה, הקובע את מבנה היצירה. התעמקות במקצב הזה - רגוע וסדיר, מהיר ותזזיתי או דומם לחלוטין - עשויה להוליך צלילה פנימה אל תוך התודעה. לחלופין, יש בה כדי להעלות אל התודעה את אלה שמדממים או את אלה שמנעו מהם אוויר לנשימה.

במהלך השנה האחרונה תיעדה חן כהן בצילום את השגרה הרפואית שלה במרפאות ובמרכז הרפואי בני-ציון בחיפה. היא התמקדה במכשירים רפואיים שונים ובמפגשיה עם הצוות הרפואי - מפגשים שתכליתם טיפול בגוף, ועבורה הם מלאים רוך וחמלה ומרפאים את הנפש. היא לא תיעדה את הטיפולים מעמדה אובייקטיבית-לכאורה, או כזו שמדגישה את הקושי שבהיות מושא לבחינה רפואית, אלא הופיעה עבור המצלמה. היא הגיעה לבדיקות כשמאנית מרפאת, לבושה תמיד באותה שמלה שחורה ארוכה המעומתת כנגד החלל הלבן. המצלמה שהציבה במרפאה הפכה את המעמד לפעולה אמנותית שעוסקת ביופי ובאהבה.