אוצרת: תמי כץ־פרימן
נורברט ביסקי - מהאמנים הבולטים של הגל האקספרסיוניסטי הגרמני החדש - נולד בלייפציג ב־1970 והתחנך על הערכים הסוציאליסטיים של מזרח גרמניה. את דרכו האמנותית הוא החל לאחר נפילת החומה, כתלמידו של גיאורג בזליץ. ציוריו משקפים את הקונפליקט התרבותי שנבע מהאיחוד בין שתי הגרמניות ואת המעבר החד ממשטר קומוניסטי לתרבות צריכה קפיטליסטית. בעבודותיו הוא מגיב בלא מעט ציניות למסרים האופטימיים ולהבטחות לעולם טוב יותר, וכמובן - גם להתפכחות הבלתי נמנעת שבאה לאחר מכן.
גוף היצירה המוקדם של ביסקי - אשר עבודה אחת מתוכו, שרשרת אורות מ־2005, מוצגת כאן - הושפע מדימויי תעמולה בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי ומהאסתטיקה של תנועות הנוער המזרח גרמניות. עבודות אלה עוררו בשעתו מחלוקת בשל היותן רוויות בדימויים אריים טעונים בהומו־ארוטיוּת של נערים זהובי שיער וחטובי גוף על רקע מרחבי נוף גרמני בהיר ותכול שמיים. ביסקי ביקש לחשוף בציורים אלה את הדמיון בין הרטוריקה הנבובה של ההבטחה לאושר שאפיינה את התעמולה המזרח גרמנית לבין האשליות הצרכניות המזויפות המשווקות על ידי החברה הקפיטליסטית הדמוקרטית.
בסדרות המאוחרות יותר, דוגמת אלו המוצגות כאן, נטש ביסקי את סצנות תנועות הנוער הבהירות לטובת יקום אפל וסוריאליסטי יותר. בציורים אלו כבר ברור שגן העדן המובטח פגום מן היסוד ושהאוטופיה החברתית מוצגת בקריסתה. הצעירים המסוממים והשתויים המופיעים בציורים הללו שרויים במצוקה בהיותם קורבנות של אוטופיה חברתית. הם נראים כדמויות משובטות נטולות זהות, המתקיימות בעולם סדוק, קרוע ומפעפע נוזלים משונים. חזיונות האלימות הספקטקולריים המתוארים כאן כוללים פעילויות סדיסטיות, קניבליזם ברוטלי, טבח, הוצאות להורג, קטיעות איברים והפרשות גוף - אורגיה של אלימות כאוטית ואפלה, שדות קרב שבהם כולם נלחמים בכולם. אפקט זה מושג באמצעות יופי פתייני ומהוקצע, תאורה דרמטית וצבעוניות תיאטרלית. פלטת הצבעים מדגישה את המלאכותיות של הנרטיב, עד כי בקושי ניתן להבחין במעשים המבעיתים. הרוח הפוסט־מודרנית בולטת בציורים אלו באינספור הציטטות מתולדות האמנות לצד דימויים המושפעים מעולם הפרסום, הקולנוע והאופנה. ניכרת גם משיכתו של ביסקי אל האקסטזה של הבארוק, בעיקר בהתייחסות הטעונה לגוף כאתר של קדושה וטומאה, אצילות ובזוּת. נדמה כי הצפת הגירויים מכוונת לקהות תחושתית המאפיינת את תקופתנו, ובכך טמון היסוד הביקורתי והרלוונטיות של עבודותיו של ביסקי לשיח העכשווי ולאופן שבו מטופלים דימויי האלימות באשכול תערוכות זה.
נולד בלייפציג, מזרח גרמניה, 1970; חי ויוצר בברלין