אוצרת: יהודית מצקל
הדפדוף באלבום המשפחתי הוא חוויה טעונה המוכרת לכול. לעתים נדמה כי זיכרון של ילדות מאושרת, נטולת טרדות, מתנפץ אל מול התחושות העולות בנו תוך התבוננות בתצלומים. גלזרמן מעלה באוב וחוקרת את הדימויים מהאלבום המשפחתי דרך מעשה הציור - ציור מסורתי קלאסי, המנהל דיאלוג עם תולדותיו. כך למשל, בעבודה דן היא מציגה ילד עומד על כיסא בתחפושת סופרמן. התחפושת הגדולה ממידותיו הופכת אותו ליצור מעורר גיחוך וחמלה, היפוכו המוחלט של הגיבור הכל יכול. למרות תחושת העליבות שעולה מהדימוי, נקודת מבטה של גלזרמן אמפתית ואינה מבקשת לגחך על הדמות או ליצור קריקטורה שלה. לדברי גלזרמן ציור זה הושפע מציורי הגמדים של האמן הספרדי בן המאה ה־17 ולסקז: "כמו האינפנטה בציור לס מנינס של ולסקז, גם דן נראה לא נינוח, נבוך בבגדיו, מוצג לראווה כאובייקט לעינו של המתבונן".
בכל הציורים הדמויות נתונות במקום בלתי מוגדר, מנותק ותלוש מסביבה מוכרת. בציור תמר, ג'וש ורבקה נראים שלושה ילדים רכים, כשהם ישנים על ספסל אחורי של מכונית. הנוף הנשקף מן החלון סתמי ולא קונקרטי. למרות מתיקות פניהם של הילדים, העין מוטרדת מן המראה המעלה תחושת אובדן. אלמנט נוסף, שעובר כחוט השני בחלק גדול מהעבודות, הוא עיניהן העצומות של הדמויות. בעזרת מחווה גופנית זו יוצרת האמנית מציאות חמקמקה, ואין זה ברור אם הדמויות מצויות במנוחה, בתרדמה או שמא בשנת עד. לשאלה האם ציוריה הם דיוקנאות ממשיים או הדהודים של זיכרון ילדות רחוק השיבה האמנית: "בדיוקנאות העצמיים אני מנסה להתקפל שוב אל תוך מיטת ילדותי, לחזור אל מקום מוגן וראשוני, לפני שהסדר הופר, תוך מודעות לכך שעולם זה אינו קיים עוד".
שירה גלזרמן נולדה בתל אביב (1975). לומדת בתוכנית הבין תחומית לתואר שני באמנויות באוניברסיטת תל אביב. למדה רישום וציור במסגרת כיתת אמן בהנחיית ישראל הרשברג בסטודיו הירושלמי לציור (2001-2000). בוגרת המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים (2000-1996). השתתפה בתערוכה קבוצתית "משחקים במחבואים" בגלריה ברנרד, תל אביב (2005). יצירתה דיוקן עצמי (1999) הודפסה על שער ספרו של דויד גרוסמן מישהו לרוץ איתו בהוצאת הספריה החדשה. חיה ויוצרת בתל אביב.