אדריכלות היא פעולה אנושית של הפקעת שטח מיד הטבע למגורי האדם. היא יוצרת נוף עירוני, המורכב מצורות גיאומטריות של דלתות וחלונות, תריסים ומזגנים. יהושע גרוסברד (1992-1902), שהתגורר בשכנות למוזיאון חיפה לאמנות, תיאר שוב ושוב חזיתות של מבנים. ציוריו המוצגים כאן הם וריאציות על נושא, המתייחסים למבנים אדריכליים כאובייקטים פיסוליים גיאומטריים בתרגום לדימוי דו-ממדי. שלא כגרוסברד, אמני שנות ה-70 שעבודותיהם מוצגות בסמוך, מעלימים את סימניו המזהים של המבנה האדריכלי – אך פעולתם אינה שונה מהותית משלו, שכן גם הם בוחנים את היחס בין המצע הדו-ממדי, נייר או לוח עץ, לבין מרחבי המציאות התלת-ממדיים.
גם בתוך הבית מתרחשים תהליכים של תִרבוּת הטבע: מים זורמים בצינורות, אבן מסותתת לריצוף, צמחייה תחומה בעציץ. ציור פנים הבית וחפציו – ציור של "טבע דומם" – היה מאז המאה ה-17 אחד ממרחבי הפעולה הפוריים של ההתנסות האמנותית, הרבה יותר מנושאים היסטוריים או מדיוקנאות. ציור של טבע דומם הוא הקרוב ביותר לביטוי עצמי, מאחר שלאמן שליטה מלאה על בחירת האובייקטים ואופן הצבתם. העבודות המתארות את פנים הבית באולמות אלה הם במובנים רבים דיוקנאות עצמיים חליפיים, תיאור של חיים ומחשבה דרך חפצים, מושאי-חפץ.