חוף מבטחים / מצב חירום
אנו חיים כיום בעידן של "מצב חירום", על פי הגדרתו של התיאורטיקן האיטלקי ג'ורג'ו אגמבן (Agamben). זהו מצב שבו הממשל טוען כי הגבלת החירות האישית חיונית לצורך שמירה על החירות הארצית. אין זה מצב של כאוס או אנרכיה, כיוון שהשעיית החוק מתרחשת בהקשר חוקי. ואכן, נראה כי כיום זוהי פרקטיקה מרכזית במשטרים דמוקרטיים. בדמוקרטיות המערביות התהוותה מגמה שלא להכריז על כך באופן רשמי.
במצבים אלו מוקפא החוק הדמוקרטי על ידי המדינה, כביכול במטרה להגן על הדמוקרטיה בעיקר בנושאי ביטחון. בתואנה זו נוהגים לחוקק חוקים המוגדרים כ"יוצאים מן הכלל". כך נוצר שטח הפקר בין הפוליטי לבין החוקי. אותם "מצבי חירום" מכילים לעתים באופן סמוי, כרוחות רפאים, ניסיונות רדיקליים לשלוט ביחסים בין החיים לבין החוק. הם מושתתים על הרצון להשעות חוקים קיימים כדי לאפשר שליטה אפקטיבית בחיי האדם. ייצור של "מצבי חירום" היא דרך לייצר נורמליות באמצעות אשרור השליטה על החיים.
תערוכה זו עוסקת בהתמודדות האמנים העכשוויים בארץ עם אותו "מצב חירום". האמנות הישראלית מרבה לעסוק בהקשרים פוליטיים ונדרשת להתמודדות אמנותית עם מציאות סבוכה ורבת-פנים. העבודות בתערוכה מתארות את העולם הפיזי והפסיכולוגי שהתהווה בעקבות מצב זה. יש בהן משום "הפרעה" המתגלה בפני הצופים ומייצרת אווירת כאוס בתוך מציאות שנראית לכאורה מאורגנת ומתוכננת היטב. המקום הישראלי הופך לזירה משובשת חסרת תפקוד, על סף הרס, כעדות דרמטית למאורע שנכפה עליו ללא זמן קצוב. העבודות מגיבות לנוכחוּת המשטר ולכוחו המחלחל לתוך הקיום האזרחי והאנושי. זוהי אמנות ביקורתית, המעמיקה את המבט הספקני על ההגמוניה השלטת ומנכיחה את מה שהקונצנזוס השולט נוטה להעלים ולטשטש.
האמנים המשתתפים: רונית אגסי, אביבה אורי, אברהם אילת, דניל גרטמן, פלג דישון, בן הגרי, אורלי הומל, דוד טרטקובר, גיא יחיאלי, שירי מטלון, מיכל נאמן, עדי נס, דורון סולומונס, אדם ריינולדס וחנן שדה.
אוצרת: לימור אלפרן זרד
לאתר התערוכה "אמנות מסוכנת" לחצ/י כאן