אוצרת: אילנה טננבאום
עדו שטרן (יליד 1972), אמן מדיה ישראלי המתגורר בארצות הברית, עוסק במדיומים שונים - פיסול, מיצג, מיצב ועבודות מדיה אינטראקטיביות. עבודתו מעלה שאלות לגבי ביטויי אלימות בתרבות העכשווית והקשר ביניהם לבין עולם הפנטזיה של משחקי המחשב הרווי בדימויי אלימות. עבודותיו, המערבות תכנות מתוחכם וצורות הנעה פשוטות, עוסקות במאבקי כוח - מלחמות, ספורט ומאבקי זירה - ובוחנות את מקומו של המשחק ביחס ליצר המלחמה.
למשחקי מחשב חלק חשוב בהיסטוריה של האמנות הדיגיטלית, שכן נחקרו בהם עקרונות היסוד של האמנות הדיגיטלית: ניווט וסימולציה, יצירה של עולם תלת־ממדי, קישורים נרטיביים וסביבה רבת משתתפים. שטרן בוחן את מבני השליטה ה"שקופים" המתקיימים בעולם המשחקים באמצעות ערעור השליטה ההכרחית של השחקן על האווטאר (avatar) שלו - כלומר, על הדמות המשמשת אותו בעולם הווירטואלי. השחקן במשחק המחשב הרגיל פועל מתוך הזדהות מלאה עם הדמות המומצאת, זאת לעומת יחסי הצפייה הדו־סטריים ב"משחק" אצל שטרן. הוא מתעניין, לדבריו, ברגעים שבהם הפנטזיה קורסת לתוך עצמה.
שטרן מרבה לנכס קטעי "סרטים" מתוך משחקי מחשב לצרכיו ועושה שימוש ביכולות התכנות הגבוהות שלו בכדי ליצור ריחוק ולהעמיד בסימן שאלה את היחסים בין השחקן לבין דמותו הבדיונית. שטרן מצביע על הקשר ההדוק שבין תוצרי המדיה והטכנולוגיה הנתפסים כאשלייתיים לבין המציאות. הוא בוחן בעבודותיו את ערכיהן של תתי־התרבויות השונות שצצו בעולם המחשבים, וביניהן את תת־התרבות של משחקי המחשב ומשחקי התפקידים, של חדרי הצ'טים והמעריצים ושל משתמשי המחשב הבונים את מחשביהם בעצמם.
בתערוכה מוצגות שלוש עבודות וידיאו באנימציה תלת־ממדית, בשלושתן מופיע דימוי של ראש הבנוי מהסימנים המרכיבים את עולמות משחקי המחשב והרשת. לצד עבודות אלה מוצגות גם שתי עבודות בסגנון תיאטרון צלליות. שטרן איננו מדווח באופן נטול־
פניות על תרבות המשחקים: הוא מבלה בה באופן אינטנסיבי. עבודתו משקפת בו־זמנית את ההיקסמות שלו מעולם זה ואת מבטו הביקורתי. בהנכחת העולם המדומיין הזה, הוא מזמין אותנו להבין את ההיבטים השליליים של האלימות המגולמת בו. ניתן לראות בעבודתו הזמנה להרחבת החיים ה"אמיתיים" אל תוך המרחב הווירטואלי - אך גם אזהרה על כך שאנו מבלים שם יותר מדי.