וְהָאָרֶץ מְחֻלֶּקֶת לִמְחוֹזוֹת הַזִּכָּרוֹן וּגְלִילֵי הַתִּקְוָה,
וְתוֹשָבֵיהֶם מִתְעַרְבְּבִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה ,
כְּמוֹ חוֹזְרִים מֵחֲתֻנָּה עִם חוֹזְרִים מִלְּוָיַּת הַמֵּת.
- יהודה עמיחי, "אַהֲבַת הָאָרֶץ", 1980
נוף הוא הנושא הרווח ביותר בתולדות האמנות המקומית; הוא מתאר את הארץ, שאליה מייחלים ומשתוקקים, את האדמה שאותה מעבדים ובה חיים ונקברים. נוף הוא גם נושא טעון פוליטית, הנוגע לסוגיות של שייכות והזדהות ולמאבקים לאומיים ודתיים. בישראל - מדינה נטולת גבולות מוסכמים, המאכלסת עמים שונים, ופיסת הקרקע הקטנה שעליה היא שוכנת היא מושא לתביעות בעלוּת סותרות - המבט האמנותי בנוף טומן בחובו גם את השאלה: למי שייך הנוף הזה? המבט משקף את המתבונן, חושף זיכרונות חבויים מתחת לפני השטח, פורש נקודות השקפה, פעולות ותשוקות של הא.נשים, החיים יחדיו תחת אותה שמש יוקדת.
בתצוגת הקבע נכללות כמה יצירות מופת מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המונה כ-8,000 עבודות וסוקר את המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. מוצגות בה יצירות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו אנו, בהן משתקפים זה בזה פָּנִים ושטח, נוף טבעי ונוף אנושי, ומסתמנות זיקות בין תלמי אדמה חרושה לבין פנים חרושות קמטים, בין קרקע מוכת שמש לגוף שזוף, בין אספלט מבוקע לעור פצוע.
הדרכות בתערוכה החדשה שבת, 26.04 | 11:00, 12:00 ההדרכות במסגרת כרטיס הכניסה למוזיאון |